<h1>ראבי"ה סימן שע"ז</h1>
<h2>דף קנז.</h2>
ופוקקין ומודדין וקושרין בשבת, אם הוא לצורך מצוה, כעובדא דפקקו את המאור בטפיח וכו', וכגון שאינו קשר של קיימא שיתחייב עליו חטאת. אבל מדידה דלאו מצוה אסור, וכן קשירה ופקיקה נמי, דטירחא דלאו לצורך הוא. ואם [צריך] הוא למדידה לדעת שיעור, אבל אם אינו צריך למדידה, כעובדא דרבה, שרי, שמתעסק בעלמא הוא. וכן למדוד החגור שרגילין בכך וללחוש למי שיש לו מיחוש הראש שרי, דמתעסק הוא לגבי מדידה, דלא נפקא מינה אם הוא חסר או יתר, אך שענין הלחישה [בכך]. ולענין [לחישה], בפרק שמנה שרצים כתבנו שם ראיה מן התוספתא שמותר ללחוש בשבת לרפואה.
